תא"ל מוניר עמאר,ראש המנהל האזרחי. נהרג ב-25 במרץ 2016 בגליל עליון לאחר התרסקות מטוסו.
עמאר היה קצין דור שני של כוח ההגנה לישראל (צה"ל), בנו של מפקד בצה"ל סברי עמאר.

 

דברי מפקדיו וחברי המפשחה:

שר הביטחון דאז והרמטכ"ל לשעבר, משה "בוגי" יעלון, התאבל על אובדן הגנרל.

"מוניר היה הטוב ביותר ומפקד מעולה עם רקורד צבאי מרשים, ששירת שנים רבות במקום בו לוקחים אחריות ומתמודדים עם אתגרים. הוא היה סמל של ברית החיים עם הדרוזים,  דוגמה עבור נוער המתגייס לצה"ל. הוא היה אחד מאלה שסללו את הדרך לקהילה שבאה אחריו."

יעלון כינה את עמאר "מלח הארץ ... מותו של מוניר הוא בראש ובראשונה אובדן אדיר למשפחתו, חבריו והקהילה הדרוזית. זה גם הפסד גדול עבור צה"ל ובשביל מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך."

 

אמרה השרה לשעבר וידידת המשפחה ציפי לבני "צה"ל צבא מוסרי בזכות מפקדים כמו מוניר... אומרים שיש אנשים מוכשרים עבורם רק השמיים הם הגבול, מי שיכול לעבור לכל מקום, כך היה מוניר. בשבילו העתיד היה לפניו. הוא בחר מאתגר את השמיים ... מוניר לא היה רק גאוות משפחתו ושל הקהילה, הוא היה הגאווה של כולנו, אזרחי ישראל, הגאווה של כולם. יהי זכרו ברוך."

 

הרמטכ"ל רב-אלוף גדי אייזנקוט הספיד את עמאר "קצין מצטיין שלקח בהצלחה שורה של תפקידים מרכזיים בצה"ל והשאיר את חותמו. " הוא גם הביע את תנחומיו למשפחת עמאר.

 

אלוף במיל' יואב מרדכי אמר שהוא הרגיש "הלם ואבל גדול" כשהוא שמע על מותו של עמאר. מרדכי, מי שעבד בשיתוף פעולה הדוק עם עמאר, אמר, "היה לי הזכות להכיר אדם שהיה ראש וכתפיים מעל השאר, איש של צניעות וערכים, שחי לאהבת האנושות והארץ."

 

שייח מאופאק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, הביא את עמאר כדוגמה לדור דרוזים צעיר יותר ש-"שירת כמצפן מוסרי לקהילה."

 

זיכרון עמאר בשנת 2021:

דוברת צה"ל קלי אודס הצהירה, "תא"ל מוניר ז"ל עמאר היה במשך שנים רבות מפקד נערץ ... צה"ל מעריך ואסיר תודה. מוניר, שנתן את השנים הטובות בחייו בשירות למדינת ישראל. השירות [שלו] ותרומה ... תיזכר ונכתב בספרי היסטוריה צבאית.

השירות והתרומה למדינת ישראל מוערכת ונערצת, ומשמשת דוגמה ליחסים נהדרים בין הדרוזים וצה"ל, מגולמים על ידי השראה של אנשים כגון מוניר."
ישראל הייתה המומה ממותו של תא"ל מוניר עמאר.

 

על חייו:

כמו רוב המשפחות הדרוזיות בשנות החמישים ובשנות השישים, משפחת עמאר הייתה גדולה -

תשעה בנים וחמש בנות.

"אבי אהב את כל הילדים", משחזר נדים עמאר (אח של מוניר). "אבל מוניר, היה קרוב אליו במיוחד. הוא נסע לעתים קרובות עם אבינו למלא בסיסים צבאיים בהם עבד.

מוניר הלך אחרי אבינו. בשבילו, הצבא - שירות לאומי - היה יותר מאשר חובה; היה דרך חיים."

גברים צעירים התנדבו למען צה"ל ובשנת 1956 מנהיגי הקהילה עתרו לממשלה להקים צה"ל שירות דרישה חוקית עבור גברים דרוזים.

בשנות השמונים שר הביטחון משה ארנס פתח את כל יחידות צה"ל לחיילים דרוזים ואמר "שאין טעם מיחידה דרוזית מיוחדת."

"פירוקה של היחידה היה טוב ומקור לגאווה לכולם ... זו הייתה ההחלטה הנכונה" אומר נדים.

משפחת עמאר היא משפחה מובילה בקהילה הדרוזית. מוניר סברי עמר נולד בשנת 1968 בצפון בכפר ג'וליס בישראל. סברי עמאר, אביו של מוניר, שנפטר בשנת 1996, היה אחד מהמתנדבים הדרוזים הראשונים בארגון ההגנה שלאחר מכן הפך לצה"ל.
אפילו לפני הצהרת מדינת ישראל, סברי עמאר השפיע על רבים בקהילת הדרוזים להצטרף להגנת המדינה המתהווה. סברי עמאר שירת בצה"ל במשך 30 שנה. הנשיא ראובן ריבלין הכיר בתרומתו בשנת 2017. נדים עמאר, האח הגדול של הגנרל, עו"ד מכובד וראש המועצה המקומית ג'וליס לשעבר, קיבל את הכבוד בשמו של אביו. לנדים, אחיו הבכור של מוניר,  השלים את שירות צה"ל בדיוק כמו מוניר מְגוּיָס. ג'וליס, אחד מחמשת הכפרים הדרוזים הגדולים בצפון ישראל, שם מוניר גדל ואיפה שהוא בנה לעצמו בית ומשפחה. מוניר התחתן עם ניבל עמאר, מג'וליס, בשנת 1994 אשר היו חברים מילדות. יחד נולדו להם שלושה ילדים: מוראד, הבן הבכור, ממשיך את מסורת המשפחה כקצין בצה"ל;

מירא, בתם, סטודנטית בטכניון בחיפה; וסברי הצטרף לצה"ל במהלך 2021.

ניבל, חיה בג'וליס בבית שחלקה עם בעלה.

נדים המשיך ואמר "עבור אבינו, לאחר שסיים מוניר את קורס הקצינים היה אחד הימים המאושרים בחייו. כמובן, כל המשפחה השתתפה בטֶקֶס. אני עדיין זוכר את פניו של אבי"

כמה גאה היה לראות את מוניר מקבל את דרגתו. הוא לא היה יותר מבן 21"

"הוא תמיד היה מאוד גאה בכך שמוניר הלך בדרכו".

מוניר הוקצה בתחילה לגדוד חרב. והפך למפקד היחידה הדרוזית. הוא טיפח את המצוינות של חייליה, מוניר ביקש בו זמנית לפירוקה לטובת הקהילה. הוא האמין שהיחידה הנפרדת

היתה מיותרת והיה דוגל בשילוב של החיילים הדרוזים בכל יחידות צה"ל.

עם התקדמות הקריירה שלו, מוניר מונה למפקד חטיבת החרמון, המבוססת על הגבול הצפוני של ישראל, ומאוחר יותר, מפקד פיקוד העורף מחוז צפון.

בפגישה האחרונה שלו היה מוניר ראש המנהל האזרחי, מוניר האמין כי חובות צבאיות צריכות להתנהל במקביל לקידום החינוך והמשיך את תפקידו ולמד לאורך כל הקריירה הצבאית שלו. הוא קיבל את התואר הראשון בלימודי ארץ ישראל ותואר שני תואר במדעי המדינה, שניהם מאוניברסיטת חיפה. ובכדי ללטש את האנגלית שלו, לקח מוניר שיעורים במכללת קיימברידג 'באנגליה.

לאורך הקריירה הצבאית המשיך בעבודתו האקדמית והיה באמצע דוקטורט באוניברסיטת חיפה בזמן מותו. מלגה לכבודו הוקמה בבית האוּנִיבֶרְסִיטָה.

מוניר הפך למפקד של המנהל האזרחי בדצמבר 2015. נדים זוכר כמה אחיו היה עסוק - למידה, מפגש עם ישראלי ו- עמיתים פלסטינים, מנסים לעשות ההחלטות הטובות ביותר לשני הצדדים ביהודה ושומרון - מנסים להקל על החיים.

"הוא עבד מסביב לשעון, נגע כל כך הרבה, פתר בעיות רבות, ביטל אינספור קשיים וארגן דברים ביעילות רבה". מוניר נפגש עם ראשי הערים ומנהיגים יהודים ופלסטינים כאחד, ניסה להבין את כל צרכיהם, ולהפוך את החיים לכדאיים לכל אחד מהצדדים.
"הוא הרגיש שזו חובתו כראש המנהל האזרחי"

כולנו היינו המומים - לא רק אשתו, ילדיו, אמו, אחיו ואחיות, לא רק הקהילה, אלא כל המדינה. כל מי שנודע על מוניר והטרגדיה של מותו היה המום. רק אחר כך הבנו כמה הוא הצליח בתקופה קצרה בתפקידו החדש. אנשים מכל עבר היו עצובים מאוד.

רוב שרי הממשלה, רוב הצבא ורבים מהקהילה באה להתאבל עליו ונסו להמתודד עם הטרגדיה הזו, האובדן הזה. " נדים אומר שמוניר "היה מפקד נהדר וגם אבא נהדר."

ב-24  במרץ 2016, היתה תקרית הירי באזריה בחברון, היה ברור שלא היה יום קל. באותו יום היה יום הולדת של בתו מירא. היא ביקשה מאביה לחגוג את האירוע יחד עם סבתה אז בת 85. והמשפחה התכנסה בביתה של גברת עמאר. "התחבקנו ואמרנו 'להתראות' רק אחרי חצות" נזכר נדים. "דיברנו כמה דקות בשעה 11 למחרת בבוקר, מתכנן שניפגש. זה היה השיחה האחרונה שלנו. בשעה אחת באותו אחר הצהריים הוא נפל"

מוניר הציע כיוון ועידוד לעזור לאחרים ולהגיע אליהם ולממש את פוטנציאלם, להיות אנשים טובים ואזרחים טובים. "היו לו חיים של גאווה וענווה," אומר נדים. "היו לנו קשר חזק אחד לשני, והיתה דאגה משותפת לגבי עתיד הקהילה ואיך הדרוזים צריכים להיות משולבים

ומעורבים בחיי ישראל. האמנו מאת עומק ליבנו שההשכלה היא היסוד לחיים טובים ועתיד טוב. מוניר ואני ואבא שלנו – האמנו בלעשות חיים טובים לכל האנשים, בכל מקום בקהילה, מכל דת. מוניר דגל ברעיון הקהילות עובדים ביחד. הוא האמין שדרוזים צריכים להיות דוגמה למיעוטים אחרים. הוא היה גאה שיש לו קהילה משולבת בחברה הישראלית.  "בשבילי", אומר נדים, "מוניר לא היה רק ​​אח, הוא היה החבר הכי טוב שלי. גדלנו יחד, שיחקנו יחד, הלכנו לאותם בתי ספר וגם הינו קרובים מאוד, אפילו כמבוגרים שנפגשנו כמעט כל שבוע לדון נושאים חברתיים וקהילתיים. אני באמת כל כך גאה להיות אחיו ואני כל כך עצוב שהוא לא כאן. אני תוהה איך אפשר למצוא דרך להתמודד, חייו של מוניר היו כל כך ייחודיים"

 

המורשת:

מוניר החזיק באחד מדורגת צה"ל הגבוהים ביותר. "אילו היה חי", אומר אחיו, "אני

בטוח שהוא היה מגיע להיות אחד מהאלופים הבכירים בישראל.
הרעיון שלו, החלום שלו, היה לעשות חיים טובים לכלל ישראל. לשאת את מורשתו קדימה הינו צעד חיוני. אפילו חמש שנים אחר כך, כשאני מדבר על מוניר, כאילו הוא עדיין חי. השאלה הייתה כיצד להנציח את חייו ואת חלומותיו? " משפחת עמאר יזמה את קרן OHR לקידום מורשת מוניר בכל מני היבטים, ציוניות, חינוך וספורט. שמה של הקרן הוא התרגום לעברית של "מוניר", שהוא באנגלית "אור". באמצעות תוכנית המלגות/מירוצים ועוד..

OHR דוגמה לקידום החינוך, אשר מעניקה מלגות לדרוזים מהארץ ששירתו בצה"ל או בשירות הלאומי ולומדים באחד האוניברסיטאות הציבוריות בישראל או בתכנית מקצועית מוסמכת. סיוע להשכלה של תלמידים דרוזים חתירה לאקדמית ומקצועיות עוזרת להם להתחנך, ולהיות חברים תוססים בחברה הישראלית.

"העניין הוא לא רק להשיג תואר," אומר נדים. " בן אדם משכיל זוכה להבנה בכך מטרת החיים היא לא רק לקדם את חייו הטובים של הפרט, אלא גם לעשות 'חיים טובים' לאחרים. " קרן OHR נותנת חסות ל-מרתון ריצה / הליכה / אופניים דו שנתי (בוטל COVID בשנת 2020) שמשך אלפי משתתפים ישראלים מכל רקע וכמה תנאים בינלאומיים. רצים, הליכונים, הורים עם ילדים בכרכרות, אופנוענים ומתחרים אחרים הגיע ל- "לרוץ לאור" בשנת 2018 עד להנציח את מוניר עמר שהיה רץ נלהב.

 "חובתנו להנציח את מוניר, לדבר על חייו ולא על מותו, ולשאת את מורשתו קדימה"

אומר נדים, "החלום - המציאות - חייב להמשיך!"

כדי ללמוד עוד על תוכנית המלגות של קרן OHR, או להיות חלק של מרתון הזיכרון לאור, אנא צרו קשר עם נדים עמאר מנכ"ל העמותה בטלפון 052-635-8651.